ד"ר לאורה ארץ הללי
עונים בחיוך לכל שאלה
לשאלות ותשובות
גללו למטה
למה כל-כך חשוב ליישר את השיניים?
ישנן סיבות רבות לטיפול בשיניים ולסתות עקומות, בראשן – לשפר את יכולות הלעיסה, הנשיכה, הדיבור והנשימה.
מטרה חשובה נוספת היא שמירה על בריאות הפה. כאשר השיניים ישרות, ניתן לנקות אותן בקלות יותר ובכך למנוע עששת ודלקות חניכיים. יישור שיניים הוא כמובן גם דרך לשמור על הנראות החיצונית והאסתטיות שלנו.
שיניים ישרות מעניקות ביטחון עצמי שגורם לנו להצליח יותר במגוון תחומים – בקריירה, בזוגיות וכדומה.
אבחון מוקדם של צורך ביישור שיניים מקל על הטיפול ופותח לאורתודנט יותר אפשרויות טיפול אפקטיביות ופשוטות יותר. יחד עם זאת, אף פעם לא מאוחר מדי לחייך! גם עבור מבוגרים ישנן שיטות וטיפולים חדשניים המאפשרים לנו ליישר את השיניים כמעט מבלי להרגיש.
מתי עליי להתחיל טיפול אורתודונטי?
בדרך כלל מומלץ להתחיל בטיפול אורתודונטי לפני סוף הצמיחה של השיניים הבוגרות – בערך בגילאי 9 לבנות ו-10 לבנים. אך הזמן המדויק בו ניתן להתחיל בטיפול ממשי הוא לרוב כאשר השיניים החותכות והרוחביות בלסת העליונה צמחו ויצאו מהחניכיים. בהמון מקרים ההתפתחות של השיניים אינה באה בקו אחד עם ההתפתחות הכללית ולכן אין לייחס לגיל כל חשיבות. את הבדיקה האורתודונטית הראשונה יש לבצע כבר בגיל 6, שכן כבר אז ניתן לראות אם ישנן חריגות הגדולות מהרגיל לגיל זה. ניתן אף להתחיל טיפול מונע לצמיחה צולבת של השיניים, צמיחת יתר או צמיחה הפוכה, באמצעות אמצעים פשוטים. ניתן גם לתקן עיוות בשיניים החותכות הנגרם ממציצת אצבע ובכך לשפר את הבליעה, הדיבור ותפקוד השפתיים וכמובן – להגן על השיניים. לעיתים קרובות מספיק לטפל בהרגל ולחבוש פלטה פשוטה. *במקרים מסוימים יש לשקול גם פנייה לקלינאית תקשורת.
אבחונים מוקדמים אלו מובילים לרוב לנורמליזציה של התפקוד האוראלי ובכך להמשך צמיחה תקינה, דבר שחוסך פעמים רבות טיפול אורתודונטי יקר מאוחר יותר.
עד איזה גיל ניתן ליישר את השיניים?
יישור שיניים אפשרי בכל גיל – תלוי בבריאות הפה. השן היא יחידה עצמאית ואינה מחוברת היטב לעצם הלסת רקמת סיבים הצמודה לשן, מעניקה לשורש השן אחיזה איתנה בתא השיניים - האלוויולוס. כך נותר פער קטן בין משטח השורש לדופן תא השיניים, אשר ממולא בסיבים גמישים. השיניים שלנו זזות בכל גיל ושינויים במיקום השיניים יכולים להתרחש לבד או באמצעות עזרה וכיוון אורתודונטיים. לעיסה או נשיכה חזקה במיוחד אינן יכולות לגרום לתזוזות במבנה השן מכיוון שזהו לחץ הנמשך זמן קצר. לעומת זאת לחץ שמופעל לאורך זמן על השיניים משפיע על צורתן וכיוונן, גם אם זהו לחץ עדין.
לאילו סימנים הורים צריכים לשים לב?
הורים צריכים לעקוב באופן קבוע אחרי השיניים של ילדיהם כבר מגיל ינקות. יש לשים לב להרגלי הנשיכה, היניקה, הנשימה והבליעה שלהם, ולא לחכות ולגלות את הבעיות אצל הרופא. והנה כמה עצות עיקריות שיעזרו לכם למנוע מראש עקמומיות בשיני הילדים:
העדיפו מוצץ על פני אגודל
את המוצץ תמיד אפשר לקחת.
שימו לב אם ילדיכם אוכל, נושם ובולע באופן סטנדרטי
כל הרגל שאינו תקין עלול להשפיע על צמיחת השיניים.
צפו בצמיחה של השיניים ועקבו אחריה
כך תוכלו מיד לראות באופן ברור אם ישנה בעיה, אם השיניים קרובות / רחוקות מדי זו מזו או צומחות בצורה שונה.
לאחר שהשיניים צמחו תוכלו מיד להבחין אם ישנו הפרש גדול בין הלסת העליונה לתחתונה (דבר הנגרם לרוב כתוצאה ממציצת מוצץ או אגודל). אם השיניים העליונות רחוקות מהתחתונות ניתן כבר בגיל מוקדם לעצור את ההתפתחות המעוותת ע"י הפסקה של המוצץ.
קחו את ילדכם לאורתודנט מומחה כבר בגיל 6
כבר אז ניתן לדעת אם צריך טיפול מוקדם, מונע או אפילו שימוש באמצעים פשוטים שיכולים לחסוך לכם הוצאות רבות בעתיד.
תנו לשיני החלב לנשור מעצמן
איבוד של שיני חבל בטרם עת מוביל לרוב לסטיות בלסת. השיניים האחוריות דוחפות את השיניים הקדמיות וכאשר שן נופלת לפני הזמן הן מצמצמות את הפער בין השיניים ולא משאירות מספיק מרווח לשן חדשה לצמוח.
שמרו על בריאות הפה
צחצחו שיניים, הפחיתו במתוקים ובקרו אצל רופא השיניים והשיננית לפחות פעמיים בשנה.
חשוב שתדעו שכבר בגיל שיני החלב ישנם טיפולי מניעה אותודונטיים שיכולים לעצב לטובה את כל חלל הפה בעתיד.
מיהו אורתודנט?
האורתודנט הוא רופא שיניים מומחה אשר לאחר שהשלים בהצלחה את לימודי רפואת השיניים שלו, סיים לפחות שלוש שנים נוספות של הכשרה בתחום האורתודונטיה.
ואז, לפני שרופא שיניים מקבל את הזכות לקרוא לעצמו אותודנט מומחה, עליו לעבור בחינה מקיפה הבודקת את הבנתו וידיעתו בתחום.
אורתודנט מוכן לקבל פציינטים רק לאחר שסיים לפחות 9 וחצי שנות לימוד והכשרה.
אבל זה לא נגמר כאן – על האורתודנט להיות תמיד מעודכן בטכנולוגיות החדשות ביותר ובטיפולים המתקדמים ביותר. זאת ע"י קריאה תמידית של ספרי מומחים המתעדכנים כל הזמן, דיונים שונים, השתתפויות באירועים, קונגרסים וקורסים ייעודיים, פגישות עם קבוצות הכשרה קולגיאליות וכו'.